אלו האנשים החסינים מפני התקפי חרדה 

מי הוא האדם אשר לא יסבול מהתקפי חרדה, או מי הוא זה שהצליח למגר את ההתקפים לחלוטין? והאם אנו יכולים להעתיק את הצלחתו עלינו?

ובכן, ישנם אנשים שהגיעו למצב קשה עד כדי כך שהם אינם מסוגלים לסבול יותר את הטלטלה והזעזוע הנפשי שהחרדה או התקפי החרדה גורמים להם, ומרוב יאוש החליטו שפשוט לא איכפת להם למות. משהו כמו המשפט "עם חיים כאלו, מי צריך את המוות".

אדם שהתייאש מלמצוא פתרון הולם ויעיל, וכתוצאה מכך השלים בלית ברירה עם המוות העלול להופיע וליטול ממנו את החיים, אדם כזה – למרבה הפלא – ימצא את עצמו מהר מאוד נטול חרדות והתקפי חרדה!
מדוע?
כי חומר הבעירה המזין את החרדות והתקפי החרדה מרגע התרחשותן הן המחשבות הקטסטרופליות בסגנון "מי יודע מה עלול להתרחש", "הגרוע מכל כבר כאן", "אני הולך למות", ועוד מחשבות מפחידות וקטסטרופליות בסגנון זה. אבל כשהאדם איבד את הטעם בחייו ואינו מצפה להמשך הישרדותו, אין הוא פוחד ש'הגרוע מכל כבר כאן' או ש'הוא הולך למות', כי הוא מוכן לכך, ולכן אז – באופן פרדוקסלי – החרדות והתקפי החרדה אינן תוקפות אותו שוב כי חומר הבעירה שלהן התאדה.

אך למרות שאנשים אלו חסינים מחרדות ומהתקפי חרדה והם יכולים – תיאורטית – בנקודה זו לשוב לחיים תקינים (בדרך כלל – רק עד שישובו לחפוץ בחיים...) אין בתופעה זו בשורה או מודל לחיקוי לאנשים הסובלים מחרדות או מהתקפי חרדה. משום שלא ניתן לבוא ולהמליץ לאדם הסובל קשות מחרדות, להשלים ולהסכים למוות; רצון ההישרדות היא תשוקה בסיסית אקזיסטנציאלית המובנית בנפש האדם, ואין באפשרותו של שום גורם חיצוני להוציא ולבטל ממנו את ליבת תשוקת הישרדותו; תופעה זו קורית רק אצל אנשים שהתהליך מתרחש אצלם מבפנים ובאופן עצמי לחלוטין.

מה שמעניין בתופעה זו, שבעוד שהיא מסוגלת לנטרל באופן פרדוקסלי את החרדות והתקפי החרדה אצל מי שכבר לא מפחד מהן, עדיין היא יעילה בחרדות יותר מאשר בהתקפי חרדה. כי בחרדות – האדם לא חרד כל כך מהמוות בצורה מוחשית כאן ועכשיו, אלא מפחד מדברים איומים וקשים שהוא יכול להיתקף בהן וכתוצאה מכך הוא מעצים בעיני רוחו את עוצמתן ואת השפעתן, ולכן התופעה האמורה לעיל תעזור לו מאוד: כי אם הוא כבר לא מפחד מהמוות, בוודאי שאין לו מה לחשוש מדברים שמסתכמים בסבל אך לא במוות.

אך מנגד – להתקפי חרדה (אשר אין קשר כלל בינה לבין חרדות), התועלת שבתופעה האמורה קטנה מאוד. כי בהתקף חרדה האדם מרגיש הלם וזעזוע פתאומי ומטלטל, כך שאפילו השלים כבר עם המוות בעבר, אך תשוקת ההישרדות תנסה באופן אינסטיקטיבי לעמוד מול האוייב המפחיד והמפתיע הזה כאן ועכשיו, והמלחמה המרה - הקצרה אך הנוראה הזו - תצא לדרך.

זהו רק עוד חומר למחשבה לאלו החושבים שהתקפי חרדה קשורים לחרדות, וכתוצאה מכך ממשיכים לסבול ללא שום תקוה.